יציאה לפנסיה

פנסיונרים?! מי, אנחנו?!

היציאה לפנסיה אינה דבר מובן מאליו. כל החיים אנחנו נאנחים ומתלוננים על עומס העבודה, אבל כשמגיע רגע האמת לקראת היציאה לפנסיה, ההתרגשות לקראת החופשה והזמן הפנוי הרב שיעמוד לרשותנו, מתגמדת לעתים אל מול החששות הרבים.

החוק נכון להיום קובע את גיל הפרישה לגבר- 67, ולאשה- 62.

עבור רבים מאיתנו הגיל הרשמי ליציאה לפנסיה מרגיש מוקדם מדי, וגם אם דוחים את הפרישה בכמה שנים, אין לכך משמעות. עדיין שינוי הסטטוס- מעובד לפנסיונר, עלול להיות שינוי מאיים.

ממה אנחנו כל כך מפחדים?

העולם המערבי מעודד אותנו לעבוד, והרבה. מקצועות חדשים צצים מדי יום, כל מקצוע נהיה יותר ויותר דורשני וגם ימי העבודה הולכים ומתארכים. לא בכדי תכניות טלוויזיה רבות מתרכזות סביב מקומות עבודה- נדמה שמקומות העבודה המודרנים מחליפים במידת מה את המערכת המשפחתית. לכל אחד ישנו התפקיד המוגדר שלו, עובדה שמספקת לנו תחושה שאנו מועילים ונחוצים- למערכת, לעמיתים שלנו, לתפוקה.

פרט לחשיבות של כל פרט במקום העבודה, חשוב לזכור שהעיסוק שלנו הוא גם חלק מההגדרה העצמית שלנו. זוהי הדרך שבחרנו בחיים, ההשכלה שרכשנו, המהלכים שכיוונו, העסקים שיצרנו ומפעל החיים שהקמנו במו ידינו. העבודה שלנו היא חלק מהגאווה שלנו- בדין וחשבון שאנחנו נותנים לעצמנו וכמובן גם כלפי אחרים. ייתכן מאוד שהמעבר לפנסיה, סטטוס שהוא אחיד עבור בני גיל מסוים, פוגמת בתחושת העצמיות והייחודיות שלנו.

כחלק מהווי הארגון, אצל רבים מאיתנו מקום העבודה תופס חלק נכבד בחיי החברה. לכן הפרישה ממקום העבודה מלווה לעתים בחששות מבדידות ומניתוק היחסים עם העמיתים לעבודה.

בגלל כל הסיבות שמנינו, תופעות של דכדוך ודכאון אינן דבר נדיר אצל היוצאים לפנסיה.

כל עוד התופעות הללו נמשכות פרק זמן סביר והן אינן חריפות, ניתן להתייחס אליהן כאל תהליך טבעי, מעין אבל על צורת החיים שהכרנו כל חיינו והסתגלות לצורת חיים חדשה. אבל אחר כך מגיע הזמן להפסיק להביט לאחור ולחשוב- מה הלאה?

איך מפיקים את המיטב מתקופת הפנסיה?

יציאה לפנסיה אינה בהכרח בחירה בחוסר מעש. מותר ורצוי לנוח, אבל אתם יכולים גם לחשוב על הפנסיה כתקופה פעילה, שכל- כולה נתונה לבחירתכם. הזמן כבר אינו קצר והמלאכה אינה מרובה.

עצרו כדי לחשוב אילו חלומות אתם רוצים להגשים, מה באמת יגרום לכם אושר ויעניק לכם תחושת סיפוק וחיוניות.

השקיעו בכיף שלכם, בהנאות הקטנות שלאורך שנות העבודה האינטנסיביות דחיתם בכל מיני תירוצים. נצלו את הזמן לעשות את כל הפעילויות שמתחשק לכם ושאתם יכולים להרשות לעצמכם- מההתנדבות שתמיד עמדה בתור ועד החוגים שעוד לא הספקתם להשתתף בהם וההרצאות שטרם שמעתם.

אתם יכולים להירשם למספר קורסים באוניברסיטה או באחד המרכזים למבוגרים שפרושים ברחבי הארץ. האינטרנט מציע מאגר בלתי נדלה של חומרי קריאה, לימוד וצפיה, גם למי שמתקשה לצאת מהבית. ולמי שעוד לא למד את רזי השימוש במחשב- זה הזמן.

מציאת תחביבים חדשים

אתם יכולים להשקיע בתחביב ישן שהזנחתם וזו לא בושה גם לגלות תחביבים חדשים- מיצירת אוספים, דרך אמנות פלסטית, כתיבה, סריגה, נגינה ועוד.

פרט להשקעה בהתפתחות האישית ובהנאה שלכם, חשוב לתחזק גם קשרים חברתיים. אל תוותרו על מפגשים עם חברים. נצלו את הפנסיה כדי להשקיע בילדים ובנכדים, שישמחו לגלות סבא וסבתא במשרה מלאה. אם נהגתם לצאת עם בני הזוג לחופשות מאורגנות מטעם העבודה, חשוב להחליף את החופשות הללו בחופשות אחרות ולא לוותר על זמן האיכות הזוגי. דווקא כשיצאתם ממעגל העבודה, יכול מאוד להיות שתגלו מחדש את הכוחות הטמונים בכם ויכולות שלא הכרתם.